מודל החירום של משרד הבריאות: רופאים בחו"ל ייתנו שירותים מרחוק

משרד הבריאות מקדם הרחבת תקנות קיימות שיאפשרו קבלת שירותי דימות, פתולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה גרעינית, רפואת עור וגנטיקה, מרופאים בחו"ל, במימון סל הבריאות הציבורי, בשל העומס על המערכת שנוצר עם המלחמה.

שירותי "בריאות במדינות חוץ" כוללים אבחון וטיפול על ידי רופאים שלהם רישיון בישראל ונמצאים בחו"ל או רופאים בעלי רישיון רלוונטי בתחום ההתמחות של השירות המבוקש בארה"ב, אנגליה, צרפת, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה או קנדה. על התקנות וההסתייגויות של איגודי הרופאים בישראל דיווחה לראשונה עדי כהן בדה מרקר.

בדברי ההסבר לתקנות נכתב: "נוכח תקופת החירום בישראל בזמן זה והעומס המוטל על מערכת הבריאות ועם התפתחות האפשרות לתת שירותי בריאות איכותיים מרחוק, ובמקביל למחסור במטפלים ובטכנולוגיות רפואיות מסוימות, מוצע להרחיב את המצבים שבהם ניתן יהיה לספק שירותי בריאות במדינות חוץ גם למצבים שבהם ניתנים שירותי בריאות מרחוק כשהמטפל אינו נמצא בישראל".

ההשתתפות העצמית תהא בגובה ההשתתפות העצמית לשירות שניתן בארץ, קופת החולים היא שתקבע זכאות ומנכ"ל משרד הבריאות יוכל להגביל את השירותים: "במידה ויזהה פגיעה במתן השירותים למבוטחים או פגיעה בזכויותיהם".

איגודי רופאים בישראל מתנגדים למהלך. פרופ' איריס ברשק, יו"ר האיגוד לפתולוגיה, הגיבה לדברים במכתב שנשלח בתחילת השבוע (א') אל משרד הבריאות. "תהליך כמו המוצע כאן", כותבת ברשק, "הינו הרסני, הן באיכות השירות למטופל והן בנזק המקצועי לתחום בישראל. זהו מדרון חלקלק, שברור לכל שכשם שאין לו קשר ועניין כרגע עם 'מצב החירום', כך גם קשה עד בלתי אפשרי יהיה להחזיר את הגלגל לאחור בהמשך. כל כך קשה לבנות וכל כך קל להרוס. הלוואי ולא נגיע לזה".

פרופ' איריס ברשק, יו"ר האיגוד לפתולוגיה. "פגיעה במקצועות שנמצאים גם ככה במצוקה והחלשה שלהם עוד יותר, על ידי מתן פתרונות מחו"ל". צילום: דוברות שיבא

בשיחה עם דוקטורס אונלי אמרה פרופ' ברשק כי ראשי האיגודים הרלבנטיים פועלים בנושא עם הר״י. יו"ר הר"י, פרופ' ציון חגי, מסר ל"דה מרקר": "מדובר במהלך תקדימי ומוטעה של משרד הבריאות. משמעות המהלך היא פגיעה במקצועות שנמצאים גם ככה במצוקה והחלשה שלהם עוד יותר, על ידי מתן פתרונות מחו"ל. זאת בכייה לדורות".

לדברי חגי, המהלך עשוי להשליך גם על איכות הטיפולים הרפואיים וגם על עתיד המקצועות שייצאו למיקור חוץ בכלל. מהלך זה יביא להרס העתודה הרפואית בישראל, ודאי במקצועות שנכללים בתקנות. "כשנפתחת האופציה של מיקור חוץ – אנשים לא ילכו להתמחות במקצועות האלה וודאי לא יישארו במערכת הציבורית". עוד ציין כי כמדינה רוויית מלחמות – לישראל אסור להישען על שירותי רפואה חיצוניים לה.

במכתב ששיגרה למשרד הבריאות יו"ר איגוד הפתולוגיה נכתב כי "אין השפעה של שעת החירום על תחום הפתולוגיה האבחנתית. אנו משקפים את הפעילות האמבולטורית בישראל, שאם לדייק ירדה בתקופה זאת, ובוודאי שלא עלתה. כאיגוד אנחנו עם היד על הדופק, ובקשר רציף עם בתי החולים והמכונים בארץ. באופן מעשי, מעטים המומחים אצלנו שגויסו למאמץ המלחמתי, ואין לזה השפעה ממשית על עומס העבודה. אשר על כן, איננו מבינים את הדחיפות בתקנת תקנות לשעת חירום בעת הזאת, ללא עבודת מטה מסודרת, ותוך הבנת כלל המשמעויות וההיבטים הדרמטיים של שינוי התקנות".

באיגוד מסבירים עוד כי על אף מצוקת כוח האדם בתחום, בהינתן תנאי עבודה ושכר הולמים במעבדות הפרטיות, ניתן יהיה למצות באופן משמעותי הרבה יותר את כוח האדם המקצועי והמיומן בארץ, עד שבעתיד הקרוב יבשיל דור המתמחים הרחב יחסית לכדי עצמאות מקצועית. "אין זאת שעת חירום במקצוענו ואין צורך בהתנהלות חפוזה עם פוטנציאל לפגישה דרמטית במקצוע ובאיכות המענה למטופלים", נכתב.

בין הנימוקים להתנגדות למהלך נכתב כי הוא יפגע בשירות הניתן למטופל כי לפתולוגים בחו"ל אין את כל המידע הקליני והרדיולוגי שיש לאלה הפועלים בארץ, כך שאיכות האבחנה תיפגע.

עוד צוין כי מהלך כזה מנתק את הקשר בין הפתולוג והמעבדה: תהליך מעבדתי ייעשה בארץ, והחתכים הסרוקים דיגיטלית יועברו לפתולוגים בחו"ל, כשיש צורך בפידבק מהמעבדה, ואף בבדיקה אישית את החומר המאקרוסקופי על מנת לוודא את האבחנה ונכונותה, האפשרות לא תהיה קיימת באבחנות שייעשו מחו"ל.

המהלך, כך נטען, מהווה פגיעה באחריות הפתולוג, הכוללת את כל התהליך; פגיעה במפגשים מולטידיסציפלינרים הנדרשים על פי הנחיות משרד הבריאות; פגיעה בהבנת האוריינטציה ומשמעות החתכים כשפערי השפה עשויים להיות פתח משמעותי לתקלות; פגיעה באפשרות להסתייע בעמיתים, פגמים בבקרת איכות, שונות מקצועית, התעלמות מרצף אבחנתי ועוד.

החתומים על המכתב, ד"ר צחי נוימן, מזכיר האיגוד ופרופ' ברשק, מדגישים כי למיקור חוץ של בדיקות לחו"ל תהיה השפעה דרמטית על איכות המקצוע וההכשרה בארץ.

על פי הדיווח, ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד פועל להגדיל את נגישות השירותים הרפואיים לטובת המטופלים תוך שמירה על איכות הטיפול הרפואי. במקביל, ממשיך המשרד לפעול על מנת לחזק ולעבות את כוח האדם הרפואי בישראל באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים והרחבת היקף העבודה הציבורית.

"במסגרת המודל, רופאים בעלי רישיון ישראלי ורופאים ממדינות זרות שזכאים לרישיון ישראלי באופן אוטומטי יוכלו לתת מענה של רפואה מרחוק תחת תנאים שייקבעו – ובכך יקוצר זמן ההמתנה הארוך לשירותים אלה. במסגרת נוסח התיקון, הודגש כי היקף מתן השירותים במדינות חוץ לא ייפגע ביכולתן של הקופות לספק את השירותים בעצמן באופן רציף ומיידי וכן כי התקנות מוגבלות לשנה, על מנת לבחון את יעילותו ומועילותו של המודל".