דעות

פרק הסטאז' בהכשרה: מתקופה מבוזבזת לתקופה אבודה

"הרפורמה" בשנת הסטאז' שאושרה על ידי השר הנכנס דרעי, בלא שהובאה לעיון ולידיעת הקלינאים, המורים, מנהלי המחלקות המלמדות ויו"ר האיגודים הרלבנטיים, עלולה להיכשל בדיוק כפי שנכשל יישום ההצעה לקיצור התורנויות

הכשרה רפואית. אילוסטרציה

לאחרונה התבשרנו מעל גלי האתר ובעיתון (לא חלילה במכתב מסודר לאנשים הרלבנטיים בשטח) כי תקופת הסטאז' בישראל עומדת להשתנות. השינוי, פרי הצעה של ועדה שהוקמה במשרד הבריאות, אושר על ידי שר הבריאות הנכנס הרב אריה דרעי, יום למחרת הכרזתו כשר הבריאות.

"הרפורמה" בשנת הסטאז', בלא שהובאה לעיון ולידיעת הקלינאים, המורים, מנהלי המחלקות המלמדות ויו"ר האיגודים הרלבנטיים האחראים על ההתמחות בתחומם, עלולה להיכשל בדיוק כפי שנכשל יישום ההצעה לקיצור שעות התורנות למתמחים.

שני השינויים, זה הקשור להכשרה בשנת הסטאז' וזה הקשור לקיצור שעות התורנות, הם שינויים חשובים אשר יעצבו את פני הרפואה בישראל בעתיד. האופן שבו הם מוצעים ומושקים והדרך שבה מתכוונים ליישמם הם מתכון לכישלון ולקפיאת המערכת בתצורתה הנוכחית בלא יכולת לבצע בה שינויים כלל.

ההכשרה בשנת הסטאז' חייבת בשינוי מהותי. יש להפכה לשנת התמחות הראשונה לפי תחומי מקצועות הליבה הראשיים כפי שמתקיים במדינות רבות בעולם. שנה בה כל איגוד, האחראי על תוכן ההתמחות, יעצב את ההכשרה הרלבנטית

השינוי בהכשרה בשנת הסטאז', עליו הוכרז בחופזה, בלא שניתן היה לעיין בהצעה ולהעיר הערות, כפי שמקובל בהנחיות אחרות שמוציא משרד הבריאות, עלול לשנות שינוי מהותי את הכשרת המתמחים ולהפוך את שנת הסטאז', מתצורתה העכשווית (שנה מבוזבזת), לשנת הכשרה (אבודה) שלא ניתן יהיה לשקמה בעתיד.

לא מיותר לציין כי בישראל ההכשרה (במקצועות הכירורגיים) היא ארוכה מהממוצע בעולם (1+6) וכי גילו של המתמחה הישראלי גבוה מזה של עמיתו בעולם הרחב. שכך, בכל שנה חשוב למצות את ההכשרה ולא "לבזבזה" על מתכונת שהיא בחזקת פסבדו הכשרה.

ניכר בהצעה שהוצעה על ידי משרד הבריאות כי לא נאזר האומץ לבצע שינוי אמיתי, רוחבי ומעמיק כדי לקדם את מערכת ההכשרה בישראל,  אלא נבחרה דרך שמטרתה לשמר את הקיים ולא "לזעזע את המערכת" אך להציגה כמהפכה בהכשרה, אך לא כך היא!

למרות שמדינת ישראל היא מדינת היזמות, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש! בוודאי לא בתחומי ההכשרה במקצועות הרפואה. במקרה זה ראוי ללמוד מאחרים, שם ההתמחות וההכשרה הן תחום ומקצוע כבר כמעט 200 שנה

ההכשרה בשנת הסטאז' חייבת בשינוי מהותי. יש להפכה לשנת התמחות הראשונה לפי תחומי מקצועות הליבה הראשיים כפי שמתקיים במדינות רבות בעולם. שנה בה כל איגוד, האחראי על תוכן ההתמחות, יעצב את ההכשרה הרלבנטית, כך שבוגריה יהיו מסוגלים ליישם מיומנויות וידע שרכשו במהלכה על מנת לטפל באופן ראוי ומקצועי בחולים בהמשך ההתמחות הספציפית שבה יבחרו בתום השנה.

או אז, ניתן יהיה לדון בקיצור ההתמחות, שכן תכנים רבים במהלכה יועתקו לשנת ההכשרה הראשונה היא שנת הסטאז'. את שאר שנות ההתמחות ניתן יהיה לייחד באופן בלעדי למקצוע האם.

מתכונת כזו קיימת במדינות רבות בעולם. למרות שמדינת ישראל היא מדינת היזמות, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש! בוודאי לא בתחומי ההכשרה במקצועות הרפואה. במקרה זה ראוי ללמוד מאחרים, שם ההתמחות וההכשרה הן תחום ומקצוע כבר כמעט 200 שנה.

יש לאמץ מתכונות קיימות (ומתכונות מהעולם נבחנו בקפידה והותאמו לישראל על ידי ועדה בנושא הסטאז' שהוקמה בהר"י אך מסקנותיה כלל לא אומצו) ולא להמציא מתכונת, שבאופן שהוצגה, תשאיר את המצב כפי שקיים כיום - שנה מבוזבזת ואפילו אבודה.

פרופ' יורם קלוגר, מנהל המערך לכירורגיה כללית, המרכז רפואי רמב"ם, חיפה

נושאים קשורים:  סטאז',  הכשרת מתמחים,  קיצור תורנויות,  פרופ' יורם קלוגר,  דעות,  חדשות,  הכשרה רפואית
תגובות
10.01.2023, 15:08

צודק

אנונימי/ת
11.01.2023, 19:29

קלוגר יקר,
הוכחת ב"קרב קיצור התורנויות"את אי היותך גורם רלבנטי במערכת החינוך הרפואי.
זכית ליחס הולם מהמערכת.
האם עתה אתה שמח מכשלון קיצור התורנויות?

11.01.2023, 19:37

ההנחה שסטודנט מצטין הוא רופא טוב יותר שצריך פחות מגע עם חולים כמתלמד צריכה הוכחה.

אנונימי/ת
11.01.2023, 20:13

צודק
במחזור שלי מלפני 42 שנים הסטודנטים הבינוניים / חלשים
היו הרופאים היותר מבריקים כשרוב הסטודנטים המצטיינים היו רופאים בינוניים ומטה

11.01.2023, 20:17

רצוי לשים לב לפרק זה בדו"ח !
ירידה בשיעור המומחים: בעשור השנים 2021-2010 ,שיעור המומחים עד גיל 67 ירד:
ברפואה תעסוקתית, מחלות א.א.ג. וכירורגיה ראש וצואר, קרדיולוגיה, כירורגיה כללית,
ניאונטולוגיה, נפרולוגיה, כירורגיה כלי דם, מחלות ריאה, מחלות עור ומין, אנטומיה פתולוגית,
רפואה גרעינית, בריאות הציבור, כירורגיה ילדים, כירורגיה אורולוגית, פסיכיאטריה, כימיה
קלינית, מחלות ריאה ילדים, כירורגיה חזה ולב, פרמקולוגיה קלינית, אימונולוגיה קלינית ילדים
ומיקרוביולוגיה קלינית.

חושבנ שפרופ קלוגר צודק בגישתו.

כמנהל מחלקה אורטופדית במשך שנים רבות חושבני שזאת הצעה גרועה שמונעת חשיפה של סטאז'רים למחלקות השונות בצורה תקינה.

לדעתי על סטאז'רים להיחשף כתוכנית חובה למחלקות כירורגיה כללית ומחלקת ילדים לפחות במשך חודשיים כל אחת, כך שעם 3 חודשים חובה בפנימית יהיו 7 חודשי השתלמות חובה.

בהמשך יש מקום ל 5 חודשי בחירה במחלקות אחרות - במשך חודש כל אחת, במחלקות כאורתופדיה וטראומטולוגיה, גניקולוגיה, רנטגן, נאורולוגיה, אונקולוגיה, הרדמה, ואחרות. אבל גם לאפשר לסאז'ר לבצע מתוך 5 חודשי הבחירה ביצוע של בחירה אחת במשך חודש במחלקה אחת כולל גם במחלקות החובה, כלומר ביצוע של 4 חודשים בפנימית, או 3 חודשים בכירורגיה או 3 חודשים בילדים, 2 חודש בחירה במחלקות האחרות.

אנונימי/ת
13.01.2023, 15:13

להערכתי, שנת הסטאז המבוססת על רוטציה בין מחלקות-האם הגדולות בבית חולים כולל מיון וטיפול נמרץ חשובה להכשרת הרופאים הצעירים לפני "הצלילה" לעומק מקצוע ההתמחות, במיוחד כאשר מדובר בתחומי התמחות "קטנים" (כוונתי, לא פנימית/ילדים/כירורגיה כללית). במיוחד הדבר נכון לבוגרי המסלול ה-4 שנתי, שנראה שהכיוון בפקולטות הוא שבסופו של תהליך רב או כל הסטודנטים יחמדו במסלול מקוצר של 4 שנים, בו הסטודנטים נחשפים פחות זמן במחלקות. אפשר לבטל את תקופת הרוטציה בסטאז' . בהזדמנות זו אבקש להעלות הצעה, שתקופת מדעי היסוד תועבר להתמחות-על, היות וחשוב ומועיל יותר שהמתמחה יתנסה במחקר בסיסי או קליני בתחום בו ברצונו לעסוק ובכך גם לקצר את תקופת ההתמחות במחלקות כגון פנימית, ילדים, כירורגיה כללית ולשדרג את איכות עבודות מדעי יסוד, שברובן היום הן עבודות בלתי ראויות והתקופה של מדעי יסוד מנוצלת ללימוד לבחינות ההתמחות ולא להעמקה במחקר.

בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה אין סטאז'.
סטודנט מסיים בית ספר לרפואה, נבחן, מקבל רישיון ומתחיל התמחות.
מקורה של שנת הסטאז' היא באמונה שרופאים חייבים לשמר יכולות של רפואה כללית ודחופה כיון שיזדקקו להם במגעים שונים עם אוכלוסיית חולים.
כיום, בעידן הצוותים הרב- מקצועיים וכאשר המידע נגיש מידית ואמצעי העזר נגישים אפשר לחסוך את הסטאז'.
לכל החלטה בנושא זה יש יתרונות וחסרונות אבל, לחוסר החלטה יש רק חסרונות. וויתור על מחצית הסטאז' בנוסח "חצי קפה חצי תה" גורמת לבזבוז חצי שנה ואינה מקנה לרופא הצעיר ייתרון על פני זה שיתחיל התמחות מיד לאחר סיום הלימודים.
חשוב, עם זאת, לכלול במסלולי ההתמחות, תקופות שהייה ביחידות רלוונטיות לטיפול נמרץ ורפואה דחופה כדי להכשיר את הרופאים להתמודד עם מצבי חירום בלתי צפויים.
הפתרון הרצוי לבעיית הגיל הגבוה של הרופאים בתחילת דרכם צריך לכלול הרחבה ניכרת של מסגרת העתודה האקדמית או מסגרות דומות לאנשים שמסיבות שונות אינם יכולים לשרת בצבא.

אנונימי/ת
16.01.2023, 19:58

עם אילו מצביי חירום בילתי צפויים בדיוק מתמודד "הרופא הממוצע"