קורונה בישראל

ישראל היא המדינה המערבית היחידה שמפעילה את השירות החשאי למעקב אחרי חולי קורונה

דו"ח מדיניות ציבורית במאבק בקורונה מותח ביקורת על כך שהממשלה מקבלת החלטות מבלי להציג נתונים שעברו ביקורת עמיתים, לוקה בחוסר שקיפות לציבור ולגורמי רפואה ומפעילה תקנות למצב חירום לאומי מתמשך

קורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

המודלים, התרחישים והתחזיות להתפתחות המגיפה שעליהם מתבססת ממשלת ישראל לקבלת החלטותיה למאבק בנגיף הקורונה אינם מוצגים לציבור הרחב ואינם נתונים לביקורת עמיתים - כך מודגש בדו"ח העדכני שהכין צוות של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ופורסם אתמול (ג').

מחברי הדו"ח - עמית גינזבורג בהנחיית פרופ' אורה פלטיאל ופרופ' חגי לוין - משווים בו את הנעשה בישראל לעומת הדרכים שבהן מדינות שונות בעולם מנהלות את משבר הקורונה. מחקרם מבוסס על איסוף מידע אובייקטיבי וניתוח שיטתי ומדעי של יעילות הצעדים שנקטו המדינות השונות ו"חשיבותו גדולה עתה נוכח הדיון הציבורי הער שהתפתח באחרונה בעקבות סוגיות הקשורות לשקיפות המידע המתפרסם לציבור אודות נתוני המגיפה וכן דיווחי מרכז המידע והידע הלאומי אודות הגל שני", נאמר בדו"ח החדש.

חוסר שקיפות לציבור ולגורמי בריאות הציבור

מחברי הדו"ח טוענים כי בתקשורת פורסמו דו"חות ומודלים שמבצעים צוותי היועצים של מכון גרטנר עבור המל"ל, אבל לא ניתן למצוא באתר המכון פרסומים עדכניים אודות מגיפת הקורונה, אלא "רק ידיעה על הקמת צוות חירום, צוות מודלים וסטטיסטיקה של חוקרים מתמטיקאים, אנשי חקר ביצועים ומדעני נתונים".

לעומת זאת, בנורבגיה, דנמרק, הולנד, גרמניה והולנד, כל החלטות המדיניות מבוססות על נתונים עדכניים ותחזיות ממכוני המחקר הלאומיים המפרסמים נתונים ומודלים מפורטים באתרי האינטרנט שלהם והממשלות מתייחסות למודלים אלה בהליכי קבלת ההחלטות. בישראל, לעומת זאת, "המודלים המוצגים למל"ל ולממשלה לא מוצגים לציבור גם לא לגורמי בריאות הציבור - פרט לדו"ח הגל השני של מרכז המידע והידע שהופץ לעיתונות".

עם זאת ציינו מחברי דו"ח המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות כי גם בניו זילנד, שזכתה לשבחים רבים על אופן ניהול המגיפה, לא הוצגו מודלים ותרחישים לציבור ועל כך הוטחה ביקורת על חוסר נכונותה של ראשת הממשלה לענות לשאלות עיתונאים, ויש שאף מאשימים את הממשלה שם בחוסר שקיפות בניהול המשבר.

לא ברורה התועלת של שימוש בכלים של השב"כ

נושא השקיפות בגישה לנתונים ובניתוח שלהם, צוין בדו"ח, מקבל משנה תוקף כשמדובר בהפעלת אמצעים המגבילים את זכויות הפרט: הגבלות תנועה ושימוש באמצעי מעקב של השב"כ. בדו"ח משרד הבריאות זה נאמר ששליש מנשאי הקורונה בישראל אותרו על ידי כלי המעקב של השב"כ, "אך ללא מחקר השוואתי, לא ברורה התועלת של שימוש בכלים של השב"כ על פני שימוש בחקירות אפידמיולוגיות ובטכנולוגיות פחות פולשניות, כמו אפליקציות וולונטריות. מדינת ישראל היא המדינה המערבית-דמוקרטית היחידה שמפעילה את השירות החשאי שלה במעקב אחרי חולי קורונה. לצד דיווחי משרד הבריאות בדבר היעילות של כלי האיכון של השב"כ עולים עמדות חוקיות לניהול המשבר".

כותבי המסמך מציינים כי הם אינם מומחים למשפט ועם זאת מצאו לנכון לסקור את הבסיס החוקי לקביעת מדיניות זו בארץ ובעולם, כאשר במדינות רבות הוכרז מצב חירום כזה או אחר לשם התמודדות עם הנגיף. בישראל, כותבים מחברי הדו"ח, "נעשה שימוש נרחב בתקנות שעת החירום, כולל אישור הסמכת שב"כ לעקוב אחרי אזרחים, תחילה ללא פיקוח הכנסת ואחר כך בכפוף לוועדת החוץ והביטחון. הצעת 'חוק הקורונה' הראשונית זכתה לביקורת וב-9 ביוני אישרה הממשלה הצעת חוק מתוקנת שאמורה לעגן בחקיקה ראשית את סמכויות הממשלה.

"אולם, גם עתה רבים מביעים חשש כי החוק מאפשר מרחב פעולה רחב מאוד לממשלה, ללא פיקוח של הכנסת וכי הוא מאפשר סמכויות לא מידתיות לגורמי אכיפה כמו "מתן הסמכות הגורפת לדרוש פרטים מזהים ומסמכים מהציבור ולהיכנס ללא צו למקומות פרטיים שאינם בתי מגורים. בינתיים עבר חוק השב"כ בקריאה ראשונה בכנסת ועכשיו מתוכננת העברת 'הוראת שעה'".

רק בישראל: הפעלת סמכויות במצב חירום לאומי מתמשך

במדינות רבות החוקה מאפשרת הכרזת מצב חירום עם הסמכות להתקנת תקנות חירום, אך ברוב המקרים לא נעשה שימוש במצב חירום כללי. בצרפת קיימת מסגרת חירום המאפשרת לנשיא לנקוט בצעדי חירום, לאחר התייעצות עם מועצת החוקה. תקנות אלו מוגבלות ל-12 ימים בלבד, לאחר מכן נדרש אישור של הפרלמנט. למרות שהחוקה מאפשרת זאת, לא נעשה שימוש בסמכויות אלו בעת משבר הקורונה. בצרפת נחקק חוק מיוחד המייצר תנאים מפורטים להכרזה על מצב חירום ונדרש אישור הפרלמנט לאחר חודש.

מצב החירום מתאפשר מתוקף החוק קיים גם בגרמניה - אלא ששם תוקפו חודשיים וניתן להוציא צווי חירום המגבילים זכויות אדם כגון חופש תנועה. במדינה זאת קיימת היסטוריה טעונה בכל הנוגע להכרזת מצב חירום, המחייב אישור של הבית העליון והבית התחתון של בית הנבחרים. עקב כך בחרו שם שלא להשתמש במצב חירום. במקום זאת, עם פרוץ משבר הקורונה נחקק בגרמניה תיקון לחוק ייעודי משנת 2001 - act control infection - במסגרתו הפרלמנט הפדרלי הכריז על "מצב אפידמי בעל משמעות לאומית" לתקופה של שנה והוא ניתן לביטול.

גם בבריטניה קיים חוק המאפשר התקנת תקנות חירום בעת משבר לאומי, אך עד כה לא נעשה שימוש בסמכות זאת. הפרלמנט הבריטי חוקק ב-25 במארס את "חוק הקורונה" המקנה לממשלה שורה ארוכה של סמכויות להתמודדות עם המגיפה. בין היתר: הוראות למינוי זמני של נציבים שיפוטיים (judicial Commissioners) המוסמכים לאשר צווי מעקב דיגיטליים, אך לא ידוע על שימוש באמצעים אלה בפועל.

באירלנד כמו בבריטניה, הממשלה לא השתמשה בהכרזה על מצב חירום המתאפשרת רק בעת מלחמה או מרד ומותנית באישור הפרלמנט. במקום זאת נחקק שם תיקון לחוק מחלות זיהומיות מ-1947 המקנה לממשלה ולשר הבריאות סמכויות נרחבות כולל התקנת תקנות חירום המגבילות את חופש התנועה וזכויות הפרט האחרות.

לצד זה, מציינים המחברים, יש גם דוגמאות לשימוש במצבי חירום: בספרד השתמשו בסמכויות חירום מן החוקה. הממשלה הכריזה על "מצב כוננות" שהוא דרגה מתחת למצב חירום השמור לעתות מלחמה. החוקה הספרדית מחייבת אישור פרלמנט למצב כוננות תוך שבועיים, אם לא מתאפשר לכנס את הפרלמנט לפני ההכרזה. ואמנם באפריל, 4 ימים לאחר ההכרזה אישר אותה הפרלמנט הספרדי וכעבור חודש האריך את המצב בחודש נוסף. במסגרת מצב הכוננות וסמכויות אחרות שבחוקה, הממשל הוציא צווי חירום להתמודדות עם נגיף הקורונה.

בניו זילנד נעשה שימוש בהכרזה על מצב חירום וצווים מנהליים של משרד הבריאות והממשלה - רק באמצע מאי, כמעט חודשיים לאחר הכרזת מצב החירום ואז הועבר חוק ייעודי המסדיר את סמכויות הממשלה, וכאמור זאת לאור ביקורת פנימית.

בצ'כיה נעשה שימוש במצב חירום וצווים מנהליים של הממשלה, אך לאחר שמשרד הבריאות פרסם צווים מנהליים משלו הם בוטלו בבית המשפט בשל "היעדר תוקף חוקי".

בשבדיה החוקה לא מאפשרת הכרזת מצב חירום במצבים אזרחיים שאינם מלחמה. הצעדים הראשונים היו שם מתונים ביחס למרבית מדינות העולם, אולם היו מעוגנים בחקיקה קיימת. בהמשך התפתחות המשבר נעשה שימוש בסמכויות חירום מן החוקה - "הוראת שעה", על ידי הפרלמנט, המאפשרת התקנת תקנות חירום בידי הממשלה.

בטאיוואן, למודת הניסיון מנגיף ה-SARS, החוקה מעניקה לנשיא סמכויות להתקנת תקנות חירום בעת הצורך, אולם הוא מותנה באישור הפרלמנט בתוך עשרה ימים. בנוסף קיים שם חוק ייעודי לטיפול במגיפות communicable disease act. הממשלה בטאיוואן בחרה להישען על החוק הקיים ולהימנע משימוש בצווי חירום כפי שמאפשרת לה החוקה. בפברואר השנה הועברה בפרלמנט השלמה לחוק המגיפות שמהווה את הבסיס החוקי לצעדיה הממשלה.

בסיכום הסקירה מציינים מחבריה כי היא ממחישה שמדינות רבות השתמשו בתקנות חירום ובצווים מנהליים בניהול משבר הקורונה, במיוחד בשלביו המוקדמים. בעוד ישראל ייחודית בהפעלת תקנות אלו תוך התבססות על מצב חירום מתמשך. במרבית המדינות נעשתה חקיקה ייעודית בשלב מוקדם של המגיפה להסדרת סמכויות הממשלה בניהול המשבר, גם כשהחוקות בהן מאפשרות הפעלת סמכויות קיצוניות במצבי חירום. בישראל מתקיים רק עתה תהליך חקיקה ראשי לעיגון סמכויות שב"כ בהוראת שעה ולהסדרת סמכויות הממשלה בניהול ההתמודדות עם המגיפה.

רופאי בריאות הציבור: מעקב השב"כ אינו הפתרון להתמודדות עם המגיפה

הבוקר (ד') פרסם ועד איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית הודעה שבה הוא חזר והדגיש כי שימוש במעקב השב"כ איננו הפתרון להתמודדות עם מגיפת הקורונה.

"עד היום לא הוצגו ראיות משכנעות בדבר התועלת לבריאות הציבור שבשימוש במעקב שב"כ", טוענים רופאי בריאות הציבור. "לעומת זאת הוכח נזקו: עשרות אלפי אנשים הוכנסו לבידוד מיותר ושגוי ובכך יש פגיעה באמון הציבור. אנו דורשים, טרם ההצבעה בכנסת, להראות לציבור ולכנסת את כל המידע על מידת הדיוק של כלי השב"כ. חברי הכנסת לא צריכים להצביע בלי שהם יודעים על מה הם מצביעים. חשיפת הדיוק חיונית על מנת שנוכל לדעת האם הכלי הזה בכלל מסוגל לדייק מיקום ברמה של שני מטרים הנדרשת לצורך הגדרת מגע הדוק.

"לא סביר שישראל תהיה המדינה היחידה בעולם המשתמשת בכלים בטחוניים מסווגים, באופן לא מידתי בהתמודדות עם מגיפת הקורונה. זאת בייחוד לאור העובדה שלא הוצגו הוכחות ברורות ליעילות הכלי הזה. במידה שלא ניתן לחשוף את מידת הדיוק, ללא פגיעה בשב"כ, הרי שאין לעשות שימוש בכלי הזה, כפי שאכן טען גם ראש השב"כ".

בנוסף קרא האיגוד לוועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר, שלא לאשר היום את הגדלת הקנס על אי-עטיית מסכה. "על מנת להגן על בריאות הציבור, על הממשלה לפעול יחד עם הציבור ולא נגד הציבור. גישת קידום בריאות ומתן סיוע וכלים לציבור להגן על בריאותו יעילים יותר מאשר שימוש בכלי אכיפה בלבד. גישה כוחנית לא מידתית ולא שוויונית תפגע באמון הציבור ובמוטיבציה שלו להתנהגות בריאותית רצויה".

נושאים קשורים:  קורונה,  מגיפת הקורונה,  איכון שב"כ,  חוק הקורונה,  פרופ' אורה פלטיאל,  פרופ' חגי לוין,  עמית גינזבורג,  חדשות,  מצב חירום,  תקנות חירום
תגובות
03.07.2020, 11:06

והר"י תומכת בכך...